לפסק הדין בעניין קציר נ' בזק
נציג בזק שכנע לקוח להצטרף למסלול פרסום אינטרנטי בשיחת טלפון, אך לא ציין שביטול הפרסום כרוך בקנס. כשהלקוח ביטל אך סירב לשלם את הקנס, ניתקה בזק את כל קווי הטלפון שברשותו. בית המשפט קבע, שאם תנאי ההסכם לא צוינו במלואם בשיחת הטלפון, אין לחייב בדמי ביטול.
בעל צימרים במושב באזור ירושלים החזיק בשלושה קווי בזק: האחד לשיחות עסקיות, השני לשירותי פקס והשלישי לתמיכה בתשתית האינטרנט וגלאי העשן של יחידות האירוח.
בשנת 2012 קיבל האיש שיחה מנציג שירות של בזק, שהציע לו לפרסם את העסק, בין היתר באמצעות אתר האינטרנט B144. הלקוח הצטרף לשירות עם אחד הקווים שברשותו.
כחודשיים לאחר מכן, ביקש הלקוח לבטל את הפרסום, אך הופתע כשנדרש לשלם דמי יציאה בסכום של 854.10 שקלים. הלקוח, שסירב בכל תוקף לשלם זאת, טען בפני בזק כי נציג השירות לא הזכיר בשיחת הטלפון את דמי הביטול. בתגובה, ניתקה בזק את שלושת הקווים שברשותו.
בתחילת 2013, ימים ספורים לאחר הניתוק, נייד האיש את מספרי הטלפון שלו לחברה מתחרה והגיש נגד בזק תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים.
מי קובע: נציג המכירות או המכתב?
האיש עתר לפיצויים בסך 21 אלף שקל בגין פגיעה בהכנסתו בשל ניתוק הקווים, שנבעה מאבדן לקוחות פוטנציאליים, וכן בגין עגמת נפש וטרחה.
בזק טענה, שלתובע הוסברו כל פרטי העסקה לרבות דמי היציאה. במהלך הדיון אף השמיעה לביהמ"ש הקלטה של שיחת המכירה, ממנה עולה כי נציג המכירות אכן פירט בשיחה את תנאי ההתקשרות. עם זאת, במהלך השיחה, לא נאמר כי התנתקות מהשירות כרוכה בתשלום.
אלא שבזק הראתה מכתב שנשלח אל התובע לאחר שיחת המכירה, בו צוינו תנאי השירות ובכללם התחייבות לתקופה של שנה. נכתב שם, כי התנתקות לפני תום ההתחייבות תחויב בתשלום.
השיחה מחייבת, המכתב בטל
השופט ד"ר אוהד גורדון קבע, כי ניתן לגבות מצרכן דמי ביטול רק אם בהסכם ההתקשרות יש סעיף המורה על כך ונוקב בגובה דמי הביטול, בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן.
במקרה זה, הסביר השופט, החוזה נערך בשיחת המכירה הטלפונית, שלא כללה תנאי של דמי יציאה. על כן, הנתבעת לא הייתה רשאית לשנות את תנאי ההתקשרות באופן חד-צדדי במכתב ששלחה לתובע, מבלי שיאשרם. המשמעות היא, סיכם השופט גורדון, שבזק לא הייתה רשאית לדרוש מהתובע לשלם דמי יציאה.
לאור זאת, קבע השופט, כי בזק לא היתה רשאית לנתק את הקווים שבבעלות התובע ובכך לפגוע בפעילות עסקו, ולכן עליה לפצות את התובע. עם זאת, לא קיבל השופט את התחשיבים מטעמו, ופסק לו פיצוי רק על הפסדי ההכנסות שהצליח להוכיח, שעולים לסכום של 2,500 שקל.
לעניין הפיצוי עבור עגמת הנפש והטרחה, קיבל השופט את מלוא טענות התובע, שנאלץ להתמודד מול בזק ונציגיה שוב ושוב בנסיון לעמוד על זכויותיו ונתקל בחומה אטומה ובאיומים כי ייאלץ לשאת בהוצאותיה המשפטיות. על כך, תשלם לו בזק עוד 1,200 שקל. בסך הכל תשלם בזק לתובע 3,700 שקל. הוצאות לא נפסקו.
ניתוק באבחת חרב
לדעת עו"ד ערן לאופמן, העוסק בדיני חוזים ומסחר, פסק הדין מוצדק לחלוטין ומשקף נאמנה את התעמרותן של חברות התקשורת בצרכנים חדשות לבקרים. "החברות הגדולות אינן מנסות לברר את טענות הלקוחות בירור ענייני ונטול פניות", אומר עו"ד לאופמן, "ובמקום להקשיב לתלונות, שיש והן מוצדקות, הן מעדיפות לעשות שימוש לא הוגן ולא נכון בכוחן ולנתק את הצרכנים מקווי התקשורת באבחת חרב. ראוי כי המחוקק ייתן דעתו לעניין בחקיקה ייעודית".
לפסק הדין בעניין קציר נ' בזק
למדור: דיני צרכנות
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.